מהי מחלת אלצהיימר?

מחלת אלצהיימר (באנגלית: Alzheimer’s disease או AD) היא מחלת מוח ניוונית. במחלה זו מתרחשת דמנציה (התדרדרות במצב הקוגניטיבי), המתחילה לרוב באובדן זיכרון וכלה באובדן הכושר לבצע פעולות יומיומיות פשוטות ובטיפול עצמי. המחלה הדרגתית והתקדמותה איטית יחסית למחלות אחרות, וחולים בה בעיקר קשישים מעל גיל 65 אך לא רק- אצל חולי אלצהיימר עם גורמים גנטיים המחלה מופיעה כבר מגיל 40. אלו הם שני הסוגים של המחלה: אלצהיימר ספורדי (של הגיל המאוחר) ואלצהיימר תורשתי.

מוח של חולה באלצהיימר מימין ומוח תקין משמאל
ניכר דילדול הקורטקס, צמצום ההיפוקמפוס והתרחבות החדרים.
מקור: Alzheimer's Association. 

מראה פני השטח של המוח במחלה: החריצים בקורטקס עמוקים יותר ורבים יותר, המוח קטן, התרחבות של החללים במוח.

שכיחות המחלה: אחוז החולים באלצהיימר בגיל 65 הוא 5%-10%, ובגיל 80 הוא מעל 50%. (באוכלוסיה האמריקנית).

מקור: Alzheimer's Association

האזורים הנפגעים בAD הם ההיפוקמפוס (זהו אזור החשוב בעיקר לזיכרון לטווח ארוך) תחתית האונה הקדמית (האונה הקדמית אחראית על מחשבה קדימה, יכולת שיפוט, ועוד פעילויות קוגניטיביות מתקדמות),

הגרעינים הבזאליים (אחראים על תנועה וקורדינאציה, התארגנות במרחב), הקורטקס (קליפת המוח) והאזור האחראי על השפה.

סימפטומים

שלב התחלתי:

•         אובדן זיכרון, בעיקר לטווח קצר. (מתבטא גם בשאילת אותה שאלה שוב ושוב, ביצוע אותה פעולה שוב ושוב). קושי בניווט במרחב לא מוכר וקושי בלמידת דברים חדשים.

שלב שני:

•         חוסר יכולת קבלת החלטות, חוסר ריכוז, נסיגה חברתית.

•         שינויים באישיות כגון: עצבנות , פראנויה, דיכאון וכו'.

•         קושי בזיהוי אנשים קרובים, כמו משפחה וחברים. בעיה בהתארגנות במרחב המוכר והקרוב והמוכר (למשל, הבית והדרך אליו).

שלב שלישי:

•         חוסר יכולת של החולים לדאוג לעצמם וחוסר יכולת לבצע פעילויות יומיומיות (התלבשות, רחצה, וכו').

•         חוסר יכולת לבצע פעולות פשוטות (למשל, הליכה).

התקדמות הנזק המוחי במשך השנים
מקור: Alzheimer's Association

הגורמים העיקריים

•         טנגלים (tangles)-  לאקסונים שלד חלבוני העשוי בעיקרו מחלבון הקרוי טאו (tau). בעקבות פגיעה באנזים מסוים מצטברים אטומי זרחן על החלבון, וכך החלבון קורס ושלד התא מתפורר. כאשר שלד זה מתפורר, הוא מתפורר לסיבים היוצרים גושים וסבכים, צורת הנוירון משתנה ותפקודו נפגע- זהו תא מת. התגלו טנגלים גם במוחות בריאים שאינם חולים באלצהיימר,  אך בכמות קטנה יותר, ולכן לא ברור האם הטנגלים לוקחים חלק גדול במחלה או לא, והאם הם קשורים לפלאקים (גורם נוסף שמיד יוסבר) או שלא. לא ברור אלו גנים משפיעים על הופעת הסבכים.

סבכים (טנגלים) בתאי העצב ומשקעים (פלאקים) מחוץ לתאי העצב
ברקמת המוח של חולה אלצהיימר בהשוואה למוח תקין.
מקור: פרויקט וויקי באונ' מדינת צפון קרוליינה

•         פלאקים (plaques)- הפלאקים הם משקעים של חלבון הנקרא בתא עמילואיד (beta amyloid), והם גורמים להשמדת סינפסות ונוירונים בזה אחר זה. החלבון בתא עמילואיד חיוני לפעילות המוח ומיוצר תמיד. חלבון זה נוצר מפירוק של חלבון קודם הנקרא APP. לרוב APP מתפרק לחלבונים קטנים ומסיסים, וביניהם חלבון בתא עמילואיד המכיל 40 חומצות אמינו. במחלת האלצהיימר מתרחש שיבוש בפירוק הAPP ונוצר חלבון בתא עמילואיד המכיל 42 חומצות אמינו, ולכן תכונותיו הכימיות שונות והוא פחות קצר ולא מסיס. החלבון לא מתמוסס, ולכן נוצרים משקעים.

רקמת המוח של חולה אלצהיימר ושל בריא.
נוצרים סבכים (טנגלים) בתוך תאי העצב ומשקעים (פלאקים) מחוץ לתאי העצב.
 (מקור: Alzheimer's Association)

השיבוש בפירוק חלבון הAPP תלוי באנזימים המפרקים אותו. האנזימים המפרקים אותו הם ממשפחת הsecretases-: secretase אלפא, secretase בתא ו- secretase גמא. בתהליך הפירוק אנזים אלפא או בתא מתחיל, ואנזים גמא ממשיך. כאשר אנזים secretase אלפא מתחיל, הפירוק מתבצע כראוי ונוצר בתא עמילואיד המכיל 40 חומצות אמינו, אך כאשר secretase בתא מתחיל את הפירוק הוא משתבש ונותר בתא עמילואיד המכיל 42 חומצות אמינו. 

גילוי המחלה

אוגוסטה דטר (מקור: אונ' מדינת מישיגן)

המחלה זוהתה לראשונה ע"י נוירופתולוג ופסיכיאטר גרמני בשם אלויס אלצהיימר ועמיתו אמיל קרפלין. בשנת 1901 לאלצהיימר הייתה מטופלת במוסד הנפשי בפרנקפורט (שם הוא עבד) בשם אוגוסטה דטר. לאוגוסטה דטר היו תסמינים התנהגותיים משונים ובהם אובדן זיכרון לטווח קצר. עם הזמן היא נהפכה לאובססיה של אלצהיימר. בשנת 1906 אוגוסטה דטר נפטרה, ואלצהיימר שלח את מוחה למעבדתו של קרפלין במינכן. שם הוא מצא במוחה משקעים של חלבון עמילואיד ותאי עצב שנראו כמו סבכים.

אלואיס אלצהיימר (מקור: פרויקט וויקי באונ' מדינת צפון קרוליינה)

אבחון

למעשה, למחלת האלצהיימר אין אבחון מדויק לחלוטין עד לנתיחה שלאחר המוות. לרוב מאבחנים את המחלה לפי הסימפטומים והתקדמותם, אך יש עוד סוגים של דמנציות המתאפיינות באובדן זיכרון לטווח קצר בהתחלה והן חולפות, ולכן כדי לאבחן אלצהיימר יש לחכות לשלבים קצת יותר מתקדמים של המחלה. ניתן לעשות גם הדמית מוח בשם SPECT המראה יותר בבירור את סימניה של מחלת האלצהיימר מאשר סריקות אחרות.

כדי לראות כיצד מתקדמת המחלה ולצרכי מחקרים, לעיתים מבקשים מחולים לקרוא משפט ולכתוב אותו לפי הזיכרון, לפתור תרגיל פשוט במתמטיקה ולצייר אדם. מבקשים זאת פעם אחת לפני התפרצות המחלה (כאשר ידוע שתתפרץ), פעם שנייה כשהמחלה בשלביה המוקדמים ופעם אחת כשהמחלה בשלביה הסופיים. במקרים רבים עושים זאת עם ציור שעון. 

סיכום

• אלצהיימר הינה מחלת ניוון מוחי הדרגתית.
•  ישנם שני סוגים של אלצהיימר: ספורדי ותורשתי.
• הגורמים העיקריים הם טנגלים (תאי עצב שהשלד החלבוני שלהם התפורר ליצירת סבכים) ופלאקים (משקעים של בתא-עמילואיד).

מקורות:

•         המאמר "מחלת אלצהיימר: עדכונים לגבי התקדמות בהבנת המחלה, חלקא" מאת פרופ' בן-עמי סלע. 5.2003

•         המאמר "מחלת אלצהיימר: עדכונים לגבי התקדמות בהבנת המחלה, חלקב" מאת פרופ' בן-עמי סלע.  5.2003 

•    Neuroscience for Kids. אתר עם מידע, קישורים ומשחקים הקשורים למדעי העצב והמוח.

•         ויקיפדיה- אלויס אלצהיימר.